כאשר אני מציגה את האני מאמין שלי בעיצוב אלבומים דיגיטליים, אני תמיד טוענת ש"אי אפשר סתם לזרוק תמונות לשבלונות מוכנות מראש". זאת לא סתם הצהרה קלישאתית בשבילי, זאת אמת שהמקור שלה נטוע, 11 שנה אחורה, באלבום החתונה האישי שלי.
כאשר התחתנתי כל עולם האלבומים הדיגיטליים היה עדיין בחיתוליו, ואני עצמי, מקצועית, עוד הייתי רחוקה כמה שנים מההבנה שעיצוב זה הכיוון האמיתי שלי. אני עדיין זוכרת את יראת הכבוד בה הסתכלתי באלבום הדיגיטלי הגדול, הכבד והמרשים שהצלם שלנו הראה לנו בזמן סגירת העסקה של צילום+אלבום חתונה דיגיטלי. ידעתי שאני רוצה אלבום כזה.
החתונה היתה מדהימה. התמונות הגיעו והיו מושלמות. בחרנו את התמונות שרצינו ויצאנו לירח דבש חובק ארה"ב. הסקיצה הראשונה של האלבום הדיגיטלי הגיעה כשהיינו אי שם באמצע הטיול. אני זוכרת עד היום שכשראיתי אותה, כולי נרגשת ומלאת צפייה, פשוט פרצתי בבכי. בכיתי שהתמונות שלנו כל כך מדהימות, והאלבום עשוי בצורה כל כך גרועה והורס את הכל. כתבנו מהר לצלם, שמיהר להתנצל ולהגיד שאנחנו צודקים, שזאת מעצבת חדשה, ושהוא ידאג שהאלבום יעוצב שוב וישלח אלינו מחדש.
אז מה היה כל כך מזעזע? אני זוכרת שהרגשתי שהתמונות פשוט נזרקו פנימה לתוך תבנית מוכנה מראש, בלי שום התחשבות בתמונות עצמן - חלק מהתמונות נחתכו באגרסיביות, תמונות שסיפרו סצינה מסויימת והיו צריכות לבוא אחת אחרי השניה הופרדו. נראה שמי שעיצבה את האלבום לא באמת "ראתה" אותו, אלא פשוט מיהרה לסיים את העבודה שלה.
כאשר אני ניגשת לעצב אלבום, כצעד ראשון, אני תמיד מסתכלת על התמונות ועל הסיפור שהן מספרות. אם זה אלבום חתונה, אז על השלבים השונים של האירוע, כל שלב גם בפני עצמו וגם כמוביל לזה שאחריו. אם זה בוק בת מצווה, אני מסתכלת על הסצינות השונות שצולמו (המיקומים, הבגדים). אני סוקרת בכלליות את כל התמונות וסופגת את ההרגשה הכללית של האלבום.
בשלב השני העיצוב עצמו מתחיל - אני בוחרת את הפרק הראשון בסיפור שלו (לדוגמה, אם זה אלבום חתונה, אז תמונות המקדימים). אני בוחנת את התמונות, מסתכלת לראות אלו תמונות מתחברות ביחד, אילו מתאימות למקבץ של דף. לפעמים אני בונה דפים בהן התמונות מאוד דומות אחת לשנייה, טייק אחרי טייק. לפעמים דווקא דפים בהן התמונות שונות, מגוונות לעין. אבל תמיד אלו יהיו תמונות ש"מדברות" אחת עם השנייה. וככה האלבום מתקדם דף אחרי דף, שלב אחרי שלב.
לפעמים זה מתסכל, כי שלב מסויים לא מסתדר לי כמו שאני רוצה. לדוגמה - החופה עצמה מחולקת למספר שלבים פנימיים - שלב הטבעת מקבל דף בפני עצמו, כך גם שלב קבלת הכתובה וכמובן שלב שבירת הכוס והחיבוקים שאחרי. לפעמים כמות התמונות לשלב פנימי שכזה לא מתאימה, יותר מדי תמונות, או פחות מדי. ואני מוצאת את עצמי מתוסכלת. מנסה שוב ושוב לבנות את הדף כך שיצא מושלם. לא מוותרת, לא מתפשרת, כי אני יודעת שככה זה צריך להיות מבחינת הסיפור.
באחת השיחות שלי עם צלם, אמרתי לו כמה זמן אני משקיעה בכל אלבום חתונה והוא אמר לי שאני משוגעת. עניתי לו שאולי זה נכון, אבל זה מה שאני מאמינה בו, ואני לא יכולה אחרת. אז אולי ההשקעה שלי באלבום היא גדולה מדי, ובזמן שמעצבות אחרות מתקתקות אלבום בשלוש שעות, לי זה לוקח יומיים-שלושה. אבל אני יודעת שכל אלבום שלי שיוצא לאוויר העולם מספר את הסיפור שלו בדרך המושלמת ביותר. ובסופו של יום - זה מה שהכי חשוב.
רוצים להתרשם מסגנונות העיצוב שלי? לחצו כאן את 10 הטיפים לבחירת תמונות לאלבום חתונה דיגיטלי כבר קראתם? לחצו כאן לקרוא