פרפקציוניזם... מכירים את התחושה? התחושה הזאת שאתם לא יכולים לשחרר משהו עד שהוא יהיה פשוט מושלם מבחינתכם? לא משנה שאתם יודעים שהוא טוב, טוב זה לא מספיק, זה צריך להיות מושלם. אפילו שאתם יודעים שגם עכשיו, בדיוק כמו שזה, הלקוח יהיה מרוצה לחלוטין, עדיין, הנדנוד הקטן הזה בראש שלכם אומר לכם להמשיך ולנסות עוד קצת. לשנות עוד קצת. עד שזה יהיה מושלם בעיניכם.
אתמול ביליתי חצי שעה בבנייה של דף באלבום חתונה שאני עובדת עליו. למה חצי שעה? כי הוא היה צריך לצאת מושלם. לא הסכמתי להתפשר. לא הסכמתי להשתמש בתבנית שכבר השתמשתי בה באלבום, כי כל דף צריך להיות שונה. לא הסכמתי להזיז תמונות מהדף לדפים אחרים, כי יש סדר והגיון והתמונות מספרות בדרך הזאת הכי טוב את הסיפור שלהן. אז ישבתי חצי שעה, שברתי את הראש, תלשתי את השיער, חשבתי וחשבתי וחשבתי עד שיצא עשן מהאוזניים. ואז, אחרי חצי שעה, פתאום היה קליק בראש, כל הנקודות הסתדרו להן יפה בשורה וידעתי בדיוק איך לבנות את הדף כך שיהיה מושלם.
אז אומנם היו לי כמה שיערות פחות בראש, אבל לפחות הסתכלתי על הדף בעיצובו הסופי והנדנוד הקטן הזה נעלם :-)
